נטלי אלול, מדענית בחברת טבע, מלווה את גל בת ה-15, במסגרת פרויקט "סודקות" של טבע, שמטרתו להעצים נערות מוכשרות במתמטיקה ובמדעים ולחבר אותן לעולם המדע. פגשנו אותן לשיחה על קריירה ואימהות, על המוטיבציה להצליח ועל פרופורציה בחיים
כאשר גל (שם בדוי) בת ה-15 ניגשה לבחינת קבלה לתוכנית ייחודית במדעים, היא קלטה שבכיתה של 30 נבחנים היו רק שתי בנות נוספות מלבדה. "החלטתי שהמצב הזה לא מקובל עליי, והתחלתי לעניין את החברות שלי", היא מספרת. ההבנה ש"משהו פה לא בסדר" לא נחתה על גל ברגע אחד, אלא זו תוצאה של תהליך העצמה ייחודי שהיא זכתה להיות שותפה לו בשנה האחרונה.
גל, שלומדת בתיכון הממלכתי-דתי "ריגלר" בנתניה, היא אחת המשתתפות בתוכנית "סודקות את תקרת הזכוכית" (או בקיצור "סודקות"). במסגרת התוכנית הייחודית הזאת, שיצאה לדרך בשנת 2011, קבוצה של תלמידות כיתות ט'-י' עברו מפגשי העשרה והעצמה, קיבלו תגבור במתמטיקה וסיימו עם הדובדבן שבקצפת - סדרה של מפגשים עם מדעניות בחברת "טבע" שהתנדבו לפרויקט, בהובלת איילת קישון. מטרת התוכנית, שמופעלת ברחבי הארץ ביוזמת ארגון "כל ישראל חברים" ובשיתוף פעולה עם העיריות ועם משרד החינוך, היא לקדם מצוינות במתמטיקה ובמדעים בקרב נערות בעלות פוטנציאל גבוה מאזורים של פריפריה חברתית.
"כשהגענו לטבע, מהרגע ששמנו את החלוק וראינו את המכונות, את התרופות ואת מה שעושים בחברה, משהו בי השתנה", מספרת גל. "הבנתי שיש הרבה תחומים שאני יכולה לעסוק בהם בעתיד. נפתחו בפני חלונות חדשים שלא חשבתי עליהם קודם".
אחת המדעניות המתנדבות שעבדה עם גל בפרויקט היא נטלי אלול, מרכזת פרויקטים במחלקת הפארמה הגנרית של טבע. נטלי משתתפת בפרויקט זו השנה הרביעית, ומבחינתה הוא "נקודת אור בתוך השגרה היומיומית". לדבריה, "הפרויקט נותן לי פרופורציה על החיים, אני יכולה לעזור לבנות ללמוד הרבה על עצמן ולראות שאפשר לשלב חיי עבודה ומשפחה".
המדעניות שעובדות עם הבנות בתוכנית נפגשות לפני כל תחילת שנה כדי לתכנן ולהחליט מה הכלים, התחושות והמסרים שירצו להעביר לבנות, שיעניקו להן תחושה של העצמה. "אנחנו רוצות לקרב אותן לעולם שלנו בטבע, לחשוף אותן לעשייה היומיומית שלנו", אומרת נטלי, "חשוב לנו להראות להן שמדע בכלל ופיתוח תרופות בפרט, אלו תחומים שלחלוטין אפשריים עבור נשים. אנחנו מסיירים איתן במעבדות, מציגים בפניהן את המכשירים השונים ומראים להן איך מייצרים תרופות".
המתנדבות מעבירות לתלמידות גם תכנים רלוונטיים נוספים כמו עמידה מול קהל והעברת מצגות, כתרגיל הכנה חשוב לקראת ראיונות המעבר לתיכון, לקראת צו ראשון ובכלל לחיים. "אנחנו עובדות איתן על אינטונציה, בחירת המלים, עמידה, תזוזה. כשהן מתחילות להתנסות מולנו, בפעמים הראשונות הן מתביישות ואז הן מבינות שהשד לא נורא כל-כך".
הדוגמה האישית לא מסתכמת במגרש המדעי, אלא גם האישי. "אנחנו קבוצה מאוד מגוונת של מדעניות – יש אצלנו דתייה, חילונית, נשואה, רווקה וכמה אימהות. אנחנו מספרות להן איך משלבים חיי עבודה ומשפחה בקלות". גל מסכימה: "הבנתי שאישה יכולה גם להיות אימא וגם לנהל קריירה. העבודה מטבע היא מ-7:00 עד 16:00. הם מתחשבים באימהות".
את השינוי הגדול שעברו התלמידות במהלך השנה ניתן היה לראות בבירור במפגש הסיום שנערך באחרונה. "במפגשים הראשונים הן מאוד התרגשו, היו קצת חשדניות וסיפרו על עצמן רק כמה פרטים יבשים", מספרת נטלי. "במפגש הסיום הן כבר סיפרו על החוויות בהתרגשות עצומה ובביטחון גבוה, הודו לנו והודיעו שמבחינתן מדע הוא אופציה לתחום עיסוק בחיים". גל מוסיפה על כך בגאווה: "למדתי לפרוץ את הגבולות של עצמי וזה גרם לי לרצות להשקיע עוד יותר בלימודים. חוץ מזה שהיה ממש כיף!".
בשנת תשע"ו השתתפו ב"סודקות את תקרת הזכוכית" יותר מ-1,300 נערות מ-26 בתי-ספר ברחבי הארץ. הייתה זו השנה הרביעית ברציפות שבה למעלה מ-90% מהנערות המשתתפות בתוכנית בשכבה ט' המשיכו ללימודי מתמטיקה ברמה של 4-5 יחידות לימוד גם בתיכון, והשנה הראשונה שבה הנערות הגיעו לשלב מבחני הבגרות במתמטיקה (שכבת י"ב).42% מהתלמידות בשכבת י"ב סיימו את הבגרות במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות לימוד עם ממוצע של 83 נקודות. (הנתונים מבוססים על ממצאים מתוך דו"ח הערכה לשנת תשע"ו בביצוע תחום מחקר והערכה במכון לחינוך דמוקרטי, וכן על נתונים בית-ספריים שנאספו על-ידי מובילות התוכנית).
