כשאבא מפגין סימני אלימות

(צילום: getty images by RapidEye)

כשהורה עובר לבית אבות, החשש שיסבול מהתעללות פיזית או נפשית לא מפסיק לקנן, אבל מה עושים כשיום אחד מקבלים טלפון מבית האבות והעובדת הסוציאלית מספרת שאבא מראה סימני אלימות?

אמנם אבא בבית אבות וניהול הטיפול שלו נעשה בעיקר על ידי צוות המוסד, אבל מעבר לניהול "יד על הדופק" שלי ולביקורים הקבועים שלי אצלו פעמיים בשבוע, שכוללים גם תקשורת הדוקה עם הצוות, אני מנסה להבין כמה שיותר על דמנציה, מחלה חמקמקמה ומורכבת. יש לא מעט חומר באופן כללי על המחלה ובמגזינים מקצועיים אפשר לקרוא יותר ועם זאת, קשה לנפות את החומר וזה לוקח לא מעט זמן, מה גם שבחלק מהמקרים, המחקרים רק בתחילת דרכם.

בהתחלה הנחתי שהצוות יודע כיצד להתנהל וזה נכון, אבל חלקית והם גם לא יכולים להיות אתו אחד על אחד כל הזמן. לכן הבנתי שגם אני צריכה ללמוד, כדי לדעת איך לטפל באבא ולסייע לצוות למצוא פתרון בכל פעם שמתעורר משהו חדש ובמידה מסויימת גם להתכונן לבאות, למרות שאף פעם אי אפשר לדעת כיצד המחלה תתנהג, היא משתנה מאדם לאדם. כשהתחילו בעיות האוכל של אבא, הוא אכל בבולמוס שלא יכולנו לעצור ולרוב הקיא לא הרבה אחרי, החלטנו, אחיותיי ואני, להתייעץ עם מומחית לדמנציה, גרונטולוגית שמתמחה בעבודה עם חולים בדמנציה, שהומלצה על ידי עמותה לטיפול במתמודדים עם דמנציה.

זה לא היה פשוט לשמוע כיצד המחלה עלולה להתקדם, אבל היא פרשה בפנינו את המצב כמו שהוא ואת הדרכים השונות בהן במצב יכול להתקדם, מתוך מחשבה שאם נבין ונדע, נוכל לקבל החלטות מתאימות ומיטיבות ככל האפשר. בהנחה שלא כל שינוי התנהגותי מתבטא אצל כל מתמודד עם דמנציה, קיוויתי שעל אבא חלק מהדברים יפסחו, אבל זה לא אומר שהם לא הדאיגו אותי. אני מודה שהתנהגות אלימה ותוקפנית היתה הפחד הכי גדול שלי.

אבא בעבר לא היה ידוע כאדם רגוע מיוחד, להפך הוא היה סוער ומאוד פיזי, שלא לומר אלים לעיתים. דווקא בשלבים הראשונים של הדמנציה היה בו משהו מאוד מפויס ונעים. קיוויתי מאוד שלא נגיע שוב למצבים שמוציאים ממנו את התוקפנות, אבל גם ידעתי שהמחלה עלולה להביא אותו שוב להתפרץ, לא בגלל מי שהיה, אלא בגלל טיבה של המחלה.

מה שהמומחית הסבירה לנו, עזר לי להתכונן למצב, למרות העבר הכואב מול אבא. היינו צריכות להפריד בין העבר ובין מה שעכשיו, שאם תגיע תקפנות היא ממקור אחר – מהמחלה. לכן טוב היא עשתה כשהסבירה לנו, שאבדן המילים ויכולות החשיבה מביא את החולים לתחושה של אבדן שליטה, לפעמים לחוסר הבנה מוחלט של הסיטאוציה ולתחושה של פחד, גם אם רציונלית אין לו סיבה. סיטואציות תמימות, עשויות ברגע אחד של חוסר הבנה להתפרש כמאיימות, ועם אבדן היכולת לחשוב ברור או למצוא את המילים המתאימות, התגובה בהחלט יכולה להיות פיזית. אבל תוקפנות גם יכולה לבוא לידי ביטוי כאשר יש כאב שהחולה אינו מסוגל לבטא, או מצוקה שנדרשת לה התייחסות. התוקפנות, אם מילולית ואם פיזית, אינה בשליטה והפתרון אינו בידי החולה, אלא בידי הסביבה. אני חושבת שזה היה מפתח ההבנה, שצריך לראות כל מצב מתוך נקודת המבט שלו ומשם לנסות למצוא פתרונות ודרכים להימנע מסיטואציות שעשויות להיות מאיימות.

לאט לאט התחלתי לקבל טלפונים מהעובדת הסוציאלית בבית האבות, פעם אבא קילל, פעם אבא קם בצורה מאיימת, פעם דחף כיסא. כבר מהדיווח הראשון, ביקשתי יותר מאשר דיווח על מה אבא עשה, ביקשתי להבין את הסיטואציה. בפעם הראשונה שביקשתי ממנה, היא חשבה שאני רוצה להבין אם הצוות פעל בסדר ונתנה לי להרגיש שהיא לא רוצה לשתף פעולה. סיפרתי לה עם מה שאמרה המומחית ויחד בדקנו את הסיטואציה. בכל פעם היה בה משהו שיכול היה להתפרש כאיום. כאשר אח או אחות היו ליד, הסיטואציה נרגעה, אבל כאשר מי שהיה הם רק אנשי צוות, לא פעם הם לא ידעו מה לעשות וזה הציב בעיה.

מהתבוננות באבא די ברור שהוא כבר בשלבים מתקדמים של דמנציה ונדרשת התייחסות אחרת למצב. אחרי שאבא נשך יד של מנקה שביקשה ממנו לקום והתקרבה אליו עם מקל של מגב, הרופאה צלצלה והציעה להוסיף לאבא כדורי הרגעה. לקח לי רגע לנשום ולעכל את המעשה ומצאתי את עצמי מיד מתנצלת על הסיטואציה. ביקשתי מהרופאה שניפגש ונסעתי מיד לבית האבות. שם, ניסינו להבין את שורש הבעיה, מה המצבים בהם אבא מרגיש מאוים ותוקף. אחרי התעמקות הבנו שמוקד עימות נמצא סביב הרצון שלו להכנס לחדר השינה הקרוב לחדר האוכל, שאינו החדר שלו וההתעקשות המוצדקת של אנשי צוות להוציא אותו משם. הנושא נפתר כשהוחלט להעביר את אבא לחדר הזה. בין רגע אבא נרגע, מאז כבר שבועיים שלא היו תקריות. אני רוצה לקוות שגם לא יהיו, אבל אני גם יודעת שאני בהחלט עלולה להתאכזב.


אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel ו/או פורסם על ידי רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים. המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר

עקבו אחרינו

כתבות נוספות בנושא

ממשבר להזדמנות: בעקבות היציאה מהארון של נכד במשפחה דתית

ממשבר להזדמנות: בעקבות היציאה מהארון של נכד במשפחה דתית

אבא שלי ואני, או - איך מתמודדים עם הורה סיעודי תשוש נפש?

אבא שלי ואני, או - איך מתמודדים עם הורה סיעודי תשוש נפש?
  לחץ כאן למידע נוסף באמצעות התכתבות וואטסאפ