5 צעדים שיקלו על השיחה על סוף החיים
אבל בעוד שרציונלית אנחנו מבינים מדוע השיחה חשובה, קשה לנו ליישם את זה במציאות. לכן אספנו רעיונות לצעדים שיוכלו לסייע לכם להגיע אל השיחה ולנהל אותה באופן מיטבי:
צעד ראשון: הכנה
קיים פער בין החשיבות שאנשים רואים בשיחה כזו ובין המוכנות לעשות אותה בפועל, ולמעשה, לא מעט נמנעים מהשיחה עד שמאוחר מדי. אנחנו אולי מרגישים שזה לא נושא נוח לדבר עליו עם ההורים ואכן יש הורים שיהיה להם לא נוח, אך יש גם הורים שבעצמם מחפשים את ההזדמנות להעלות את הנושא. הנקודה היא שיש לערוך אותה כי יש בה כדי לסייע מהותית ברגע האמת. אם לכם הנושא קשה לשיחה ואין שום קרוב משפחה שיכול להחליף אתכם, תמיד ניתן להיעזר באיש מקצוע, למשל עורך דין או רופא.
צעד שני: איך להתחיל שיחה?
כשאנחנו אומרים "שיחה בנושא סוף החיים", אין הכוונה לאזור אומץ כדי לשאול אותם שאלה מפורשת כמו "איך אתם רואים את סוף החיים?", מצד שני, זה גם לא משהו שכדאי שיישאר עלום ומהוסה. בסופו של דבר ככל שיהיה ברור יותר מה ההורה רוצה וכיצד הוא רואה את הדברים, כך גם לבן המשפחה יהיה ברור מה תפקידו בכוח וכיצד מצופה ממנו לפעול, כך שיתאים לרצון ההורה אם וכאשר ההורה לא יוכל לומר את דברו.
דרכים אפשריות להתחלת השיחה:
- אפשר להתחיל בשאלות כלליות על החיים ולהתחיל דווקא מנקודת ראות חיובית. למשל לשאול את ההורה מה הוא אוהב, מה עושה לו טוב ומשם באווירה נינוחה לשאול גם אם יש נושאים שמדאיגים אותו.
- אפשר לנצל סיטואציה שעולה ולנסות ממנה להגיע אל האישי, למשל: קראתי בעיתון על אדם שהמשפחה שלו בסכסוך משפטי על רקע השאלה אם להשאיר אותו על מכונות תומכות חיים, אני לא הייתי רוצה שהמשפחה שלי תעבור את זה.
- אפשר להתחיל את השיחה דווקא מהמקום של ההחלטה להתכונן לסוף החיים שלכם. לדוגמא לספר להורה שהחלטתם אתם בעצמכם להתכונן ומה עשיתם לשם כך. הורה שמעונין לדבר בנושא עשוי להיפתח לשיחה, או לראות בזה הזדמנות. זה גם עשוי לעודד את ההורה לחשוב על כך אם עוד לא חשב.
צעד שלישי: סבלנות, הכלה וקשב
עד כמה שעבורכם הנושא קשה, גם להורה הנושא אינו פשוט, כדאי לזכור שהשיחה, למרות החשש והקושי, יכולה בהחלט גם להקל על כל הצדדים. יותר מזה – אחרי השיחה, הנושא יהיה מאחוריכם. חשוב שהשיחה הזו, דווקא בגלל הנושא המורכב שלה, תהיה עד כמה שיותר נעימה, זו הסיבה ששאלות פתוחות יהיו טובות. חשוב לזכור שהמקום שלנו הוא בעיקר להקשיב ולהיות סבלנים. חשוב שהשיחה תעבור על הצד הטוב ביותר ותאפשר מקסימום מעבר של אינפורמציה. שאלות מסייעות, כמו: מה מדאיג אותך? מה חשוב לך? מה היית רוצה? יכולות לתת תמונה כללית טובה. צריך לזכור שחשוב לא לקפוץ למסקנות, אבל קשב מלא יכול לתת תמונה כללית ברורה גם בלי להיכנס לפרטי פרטים. כלומר אם הורה מציין שאינו רוצה שינקטו בפעולות החייאה במידת הצורך, לא צריך לשאול אותו ספציפית על מכונת הנשמה. הרגישות שלנו לנושא חשובה.
צעד רביעי: חשיבות התיעוד והייעוץ
מומלץ לתעד את השיחה עד כמה שאפשר, אם באמצעות הקלטה על מכשיר הטלפון ואם באמצעות כתיבת סיכום, מעבר לעובדה שכך רצונם יתועד, התיעוד יכול לסייע אם וכאשר תגיעו למצב בו הוא יידרש. יותר מזה, לפי חוק 'החולה הנוטה למות', התשס"ן-2005, יש להגיש הנחיות רפואיות מקדימות למשרד הבריאות כולל ייפויי כוח רפואי מקוצר לשלב שאם וכאשר יוגדר האדם כחולה הנוטה למות ולחדש אותן כל חמש שנים. חשוב שכל ההחלטות יהיו מגובות גם במסמכים משפטיים מתאימים, לכן בהחלט מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום.
צעד חמישי: סבלנות
גם אם ההורה לא ירצה לדבר על זה עצם העלאת הנושא חשובה ושוברת את הטאבו. אחרי שהצעד הראשון נעשה, ייתכן שהצעד הבא יבוא ביתר קלות ואולי אפילו ביוזמת ההורה. חשוב לא להתייאש ושוב לחפש זמן נכון להעלות את הנושא, הפעם אולי מכיוון אחר.
אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel ו/או פורסם על ידי רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים. המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.
במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר
