מה בין הפרעת קשב להתמכרויות?

אנשים עם הפרעת קשב נמצאים בסיכון גבוה בין פי שניים לשלושה לשימוש בחומרים ממכרים, כך על פי ד"ר חגי מעוז, פסיכיאטר ומומחה לקשב, סגן מנהל כללי ומנהל קמפוס "מרחבים לצעירים" במרכז לבריאות הנפש מרחבים. על הקשרים המפתיעים בין שני מצבים אלה וכיצד ניתן להתמודד איתם בצורה אפקטיבית

המוח שלנו הוא מכונה מדהימה, אך לעתים גם מורכבת ולא פשוטה לתפעול. לחלק מאיתנו, הפרעות קשב וריכוז הן אתגר יום־יומי המשפיע על כל תחומי החיים – מלימודים ועבודה ועד לחיים החברתיים והאישיים, אבל האם ידעתם שהפרעות קשב קשורות בצורה הדוקה גם להתמכרויות? "העיסוק בהפרעות קשב וריכוז הוא עיסוק כוללני ההרבה מרחבים, הן מרחבים תעסוקתיים ואקדמיים והן מרחבים חברתיים, בין־אישיים ובכלל הקשורים לתפקודי היום־יום, ולכן הבנת העומק של משמעויות הפרעת קשב בחיי היום־יום של מי שסובל ממנה, היא קריטית מאוד", מספר הפסיכיאטר ד"ר חגי מעוז, מומחה לקשב, סגן מנהל כללי ומנהל קמפוס "מרחבים לצעירים" במרכז לבריאות הנפש מרחבים.

להתמכרות, מסביר ד"ר מעוז, שני היבטים, האחד פיזיולוגי והשני פסיכולוגי. "בהיבט הפיזיולוגי התמכרות היא המצב שבו המוח שלנו מורגל מאוד להיות תחת השפעה של חומר מסוים, בכמות מסוימת ובפרקי זמן מסוימים. התמכרות פיזיולוגית מתאפיינת בין היתר בתסמיני גמילה, תגובה של הגוף כשאינו מקבל את אותו מושא התמכרות, וסבילות, כלומר הצורך של הגוף למינון הולך וגובר של אותו חומר". ההיבט הפסיכולוגי של התמכרות קשור לצורך הנפשי להשתמש בחומר כגורם מרגיע, "זה ההרגל החזק מאוד שיש לשימוש בחומר מסוים בזמן מסוים, שבא פעמים רבות בצימוד למצוקה כזו או אחרת, אך לאו דווקא. יש התמכרויות שהמחיר שאנחנו משלמים עליהם הוא לא מאוד גדול, נניח יש אנשים שמכורים לקפה, אך לא מדובר בהתמכרות "דרמטית" כיוון שהיא לא גורמת למצוקה גדולה. במקרה של התמכרות לאלכוהול או לסמים קשים, אז יש להם השפעה גדולה מאוד על המוח ובסופו של דבר הם מביאים לפגיעה גם בתפקוד היום־יומי".

מעגל ההתמכרות

אחת מהתופעות השכיחות הנלוות להפרעות קשב היא הנטייה להתמכרויות, כפי שמסביר ד"ר מעוז: "אנשים עם הפרעת קשב נמצאים בסיכון גבוה בין פי שניים לשלושה לשימוש בחומרים ממכרים. הקשר לכך יכול להיות גנטי, ביולוגי או סביבתי, ובמרבית המקרים קשה מאוד להפריד בין הגורמים". חשוב להבדיל בהקשר זה בין הפרעות קשב לתפקודי קשב. "אצל כל אחד ואחת מאיתנו תפקודי הקשב יכולים להיפגע במצבים שונים, כמו במצבי מתח או חרדה, אם אנחנו לא ישנים טוב בלילה וכיוצא באלה. כשאדם מכור לחומר כזה או אחר, הוא יכול להשפיע על תפקודי הקשב שלו, למשל קנאביס משפיע מאוד על תפקודי הקשב. במקרה של קנאביס, גמילה ממנו יכולה גם כן להשפיע על תפקודי הקשב של אנשים שהיו מורגלים לתפקד בהשפעת הסם. כשהסם נעלם, עשויים לכאורה 'להופיע' פתאום תסמינים של קושי קשבי שלא היה שם קודם", מסביר ד"ר מעוז. "כשמדברים על הפרעת קשב, מדברים על הפרעה מולדת. זוהי הפרעה נוירו־התפתחותית, המשפיעה על התפקודים הניהוליים, שהם כלל התפקודים הקוגניטיביים שאנו נדרשים להם לטובת ניהול היום־יום שלנו. הם כוללים שורה של תת־תפקודים הקשורים בין היתר ליכולת לתכנן, להשתהות על מטלה או משימה למשך זמן, על יכולת הבקרה, כמו לא לתת לגורמים מסיחים או גירויים מבחוץ להפריע במשימה והיכולת לעבור ממטלה למטלה בקלות, בלי שהמעבר עצמו יפגע ברצף היום־יום. אנשים עם הפרעות קשב מועדים יותר לחפש דרכי הרגעה שיובילו להתמכרות".

הפרעת הקשב באה לידי ביטוי באופנים שונים אצל אנשים שונים, כמו גם הנטייה להתמכרות הקשורה בקשת של גורמים ביולוגים, סביבתיים וחברתיים, ולכן גם הסיכון משתנה. "ככל שהפרעת הקשב מתבטאת יותר בנטייה להיפראקטיביות ואימפולסיביות, הסיכון לשימוש בחומרים ממכרים עולה. הרבה פעמים אנשים אלו יחפשו דרכים להרגיע את עצמם. ישנן גם השפעות שונות הנגרמות מהפרעת הקשב, כמו השפעה על הדימוי העצמי והערך העצמי, שעשוית להביא אנשים לחפש את הפתרונות במקומות האלו", מסביר ד"ר מעוז. "מכיוון שיכולת הבקרה, שהיא חלק מהתפקודים הניהוליים, חלשה יותר ביחס לאדם בלי הפרעות קשב וריכוז, יהיה להם קשה יותר לעצור את עצמם לפני שהדבר יהפוך להתמכרות. כך למשל אדם יכול להתחיל להשתמש בקנאביס כי זה מסייע לו להירגע, אלא שלאורך זמן לקנאביס יש השפעה שלילית על אותם תפקודים ניהוליים והיא אף עשויה להגביר חרדה, שמקושרת גם היא בקשר הדוק להפרעות קשב וריכוז. אלא שאדם שמורגל להרגיע את החרדה שלו באמצעות הקנאביס, ימשיך לצרוך קנאביס, וכך נוצר למעשה מעגל של התמכרות.

טיפול תרופתי – לא גורם להתמכרות, אך בהחלט יכול להפחית את הסיכון להתמכרות

הטיפול בהפרעות קשב, טיפול תרופתי המשולב בטיפול התנהגותי ורגשי, מסייע לא רק להתמודדות עם הפרעת הקשב אלא מפחית באופן משמעותי את השימוש בחומרים ממכרים. "המחקר שנעשה בנושא מראה באופן ברור וחד־משמעי כי אצל אנשים הנוטלים טיפול תרופתי בהפרעות קשב וריכוז, שכיחות השימוש בסמים באופן כללי נמוכה משמעותית". הטיפול התרופתי הרווח הוא בתרופות מסוג סטימולנטים, שפועלות על ידי העלאת חומר בשם דופמין במוח למספר שעות. מדובר בטיפול יעיל מאוד בשיפור תסמיני הקשב, הוא מסיע לאדם להתרכז, לא להיות מוסח, והוא מפחית את האימפולסיביות. יש לו גם תופעות לוואי מוכרות, כמו פגיעה בתיאבון, לעיתים כאבי ראש ובטן, וכן אי־שקט, עצבנות או תחושת ריחוק כשרמת התרופה יורדת", מסביר ד"ר מעוז ומדגיש כי מדובר בתופעות שהן תלויות מינון ופעמים רבות דרך התאמה נכונה של התרופות דרך מעקב רפואי נכון, יכול להפחית באופן משמעותי את תופעות הלוואי הללו. באשר לחשש כי התרופות הסטימולנטיות עצמן עשויות להיות ממכרות, מסביר ד"ר מעוז כי שימוש נבון ונכון מפחית את ההתמכרויות ולא להפך. "נטילת סטימולנטים לא מביאה למאפיינים של התמכרות, היא לא תגרום לסבילות או לתסמיני גמילה כשהטיפול מופסק. זה נכון שבחלק מהמקרים נעשה שימוש לרעה בחלק מהסטימולנטים, אך כשנוטלים את הטיפול לפי הוראות רופא זה לא קורה".

אך לדברי ד"ר מעוז, כמו בכל הפרעה אחרת, אי אפשר לטפל בהפרעת קשב וריכוז כשמתמקדים רק בציר התרופתי. "הטיפול בהפרעת קשב הוא טיפול מורכב וחשוב להיצמד לא רק לטיפולים תרופתיים אלא גם לטיפולים רגשיים בהיבט הפסיכולוגי ולטיפולים קוגנטיביים שמטרתם לחזק את התפקודים הניהוליים, כמו ריפוי בעיסוק וקוגפאן".

בסיכומו של דבר, ד"ר מעוז מדגיש כי ההפרעה בקשב וריכוז והתמכרויות קשורות זו בזו, אך ניתן להפחית את הסיכון להתמכרויות באמצעות טיפול מקיף בהפרעת הקשב. "מעקב נכון ודיוק נכון של טיפול לאורך השנים מפחית בצורה משמעותית מאוד הרבה מהתוצאים הלא רצויים של הפרעת קשב וריכוז, בין שזה תוצאים אקדמיים, תוצאים חברתיים או שימוש בחומרים ממכרים", הוא מסכם.

NPS-IL-01346