כיצד מצילים כבד לאחר הרעלה? כל הטכנולוגיות המתקדמות לניקוי רעלים בכבד

פגיעה בכבד עלולה להתפתח כתוצאה ממספר סיבות, הכשה, זיהום, שימוש בתרופות שונות. מהם הסימנים להרעלת כבד, כיצד מטפלים בתופעה, ומהם החידושים שעשויים להחליף את הצורך בהשתלת כבד?

מהם הסימנים והסימפטומים לפגיעה כבדית?

הסימפטומים של מחלה כבדית הינם חולשה כללית, חום, ירידה בתאבון, בחילות ו/או הקאות, כאב בבטן ימנית עליונה (מעל מיקומו האנטומי של הכבד), צהבת, צואה בהירה (עד כדי גוון אפור), שתן כהה וגרד חמור. בבדיקה גופנית של הרופא ייתכן והוא יתרשם מכבד מוגדל. בדיקות דם לתפקודי כבד יאשרו את האבחנה. 

כיצד מטפלים בפגיעה בכבד?

הטיפול הכללי במטופל הסובל מכשל כבדי תחילה יהיה לוודא כי המטופל נמצא תחת ניטור מתמיד למקרה של החמרה, טיפול בסיבוכים שעשויים להופיע ותמיכה תזונתית. מעבר לכך, הסיבה לפגיעה תימצא ובמידה וניתן, תטופל בהקדם.

כך, לדוגמה, הטיפול בחולה המגיע למיון בשל תאונת דרכים, עם פגיעה לכבד- כאשר מצבו מוגדר יציב ובסקירה של חלל הבטן לא נמצאו פגיעות אחרות, המטופל יידרש להשגחה בלבד באמצעות ההדמיה ויכולות הניטור הקיימות כיום ביחידות טיפול נמרץ, ברובם המכריע של מקרים אלו לא ידרש טיפול פולשני הודות ליכולתו המרשימה של הכבד לשקם את עצמו. השיקום המלא נארך פרק זמן שיכול לנוע בין שבועות לחודשים.

יחד עם זאת, כשל כבדי יכולה להיות גם מצב של מחלה חריפה עד לכדי כשל כבדי מתקדם בו תיתכן פגיעה קשה ובלתי הפיכה בכבד שתצריך טיפול ספציפי ואינטנסיבי על פי דרגת החומרה ועד לכדי השתלת כבד חדש במקום זה שכשל.

ברוב המקרים בהם נדרשת תרומת כבד, זו תגיע מתורם שנמצא במוות מוחי ובחלק קטן יותר מהמקרים, מתורם חי. התרומה מהחי מתאפשרת הודות לכך שאדם בוגר בריא יכול לתרום חלק מהכבד ללא פגיעה בבריאותו. במקרה של תרומה לאדם בוגר התרומה תהיה של  האונה הימנית של הכבד,  ובמקרה של תרומה לילד  התרומה תהיה של החלק הלטרלי של האונה השמאלית, עם התאמה של סוג הדם להפחתת הסיכון לדחיית האיבר

מהן אפשרויות הטיפול הספציפיות הקיימות כיום בעת כשל כבדי חריף או מתמשך? 

בזכות קיומן של  טכנולוגיות וטכניקות רפואיות חדשות ומתפתחות, ניתן כיום  להחליף, או להשהות במידה מסויימת  את הצורך בהשתלת כבד על רקע כשל כבדי חריף. הטכנולוגיות הללו תוכננו על מנת להוות תחליף זמני לכבד כושל ומאפשרות לו להתאושש ולהחלים. כך הן מגשרות על התקופה שהכבד לא מתפקד ומונעות את הצורך לעיתים בהשתלה:

1. Molecular Adsorbents Recirculating System) MARS)

   היא מערכת רפואית  שהחלה שימוש קליני בסוף שנות ה-90. המערכת מסוגלת להחליף את פונקציית ניטרול הרעלים של הכבד. המערכת מסירה באופן יעיל רעלנים מסוגים שונים, כגון בילירובין, מלחי מרה וחומצות שומן חופשיות תוך שמירה על חלבונים חשובים וחיוניים כגון אלבומין, טרנספרין והורמונים. המערכת פועלת על ידי ביצוע דיאליזת אלבומין חוץ גופי ומורכבת משלושה מעגלים שונים לסינון וניקוי הדם מהרעלנים. השימוש ב- MARS מאפשר שיפור נויורולוגי והתנהגותי בחולי הכבד עם שיפור במצב ההכרה כתוצאה מהפחתה של הרעלנים במח. כמוכן ערכי לחץ הדם ותפקוד מערכת הקרישה משתפרים, וכן ניתן לראות שיפור בתפקוד הכלייתי ובמדדים נוספים. מערכות אלו נמצאות בשימוש ביחידות לטיפול נמרץ.
   
   אחד היתרונות הגדולים של MARS היא הפחתת הסיכון להתפתחות של אלרגיות וזיהומים בשל ייתור הצורך בחשיפה לפלסמה שאינה של המטופל.
   
   החסרונות של מערכות אלו הם הצורך בעירוי של מרכיבי דם מסוימים במידה ומתפתחת בעיה של קרישת הדם, דבר אשר עשוי להוביל להחמרה של עומס הנוזלים והצטברות רעלן האמוניה בדם.
   
   

2. Bio-Artificial Hepatic Assist Devices– כבד ביו- מלאכותי.

   מערכות תומכות כבד ביו-מלאכותיות מבוססות על תאי כבד ממקור חיה או ממקור אנושי שהוסבו לשימוש בתוך המכשיר הרפואי ודרכם נשאבים הדם או הפלזמה של המטופל במעגל חוץ גופתי. מסקירה של מחקרים קליניים שהשוו שימוש בכבד ביו-מלאכותי מול הטיפול התרופתי הסטנדרטי, נמצאה ירידה של 33% בתמותה של חולים הסובלים מכשל חריף על רקע של מחלת כבד כרונית, אך לא במקרים אחרים. היתרונות של הכבד הביו-מלאכותי נמצאת בשיפור התפקוד הנוירולוגי של המטופל ויכולת סינון הרעלנים שלו.
   
   החסרונות כוללים סיכון לזיהומים, סיכוי לתגובת הגוף לדחיית שתל בעתיד, הפעלה של מערכת החיסון ומערכת קרישת הדם, חוסר יציבות המודינמית ועלויות גבוהות. כאמור, טיפולים אלו עדיין בשלבי ניסוי ואינם נמצאים בשימוש קליני נרחב.
   
   

3. Auxiliary liver transplantation  - השתלת כבד "מסייע".

   בתהליך זה משתילים חלק קטן מכבד שלתורם. השתלת כבד חלקית מתאפשרת הודות לזאת שאדם אשר תורם חלק מהכבד שלו יוכל להמשיך לחיות חיים בריאים גם ללא חתיכת הכבד שהוסרה בזכות היכולת של הכבד להתחדש, ו"לצמוח" מחדש לגודלו המקורי. כך גם חתיכת הכבד המושתלת תצמח לגודל של כבד רגיל תוך מספר שבועות. לאופציה זו יתרונות מרובים, בין היתר, ההשתלה הזמנית תתמוך בצרכים הפיזיולוגיים של החולה – עד שהכבד המקורי של החולה יחזור לתפקד. לאחר מכן, יהיה אפשר להסיר את החלק שהושתל ובכך למנוע את הצורך בנטילת תרופות נוגדות דחייה למשך שארית החיים. מכיוון שיש צורך רק בחלק קטן מהכבד, אפשר לבצע השתלה מן החי (כלומר, מאדם המעוניין לתרום חלק מהכבד שלו) אך ברוב המקרים מתבצעת ההשתלה מתורם מת, כאשר ניתן לפצל את הכבד לשתי אונות,.טכניקה זו עדיין לא נמצאת בשימוש נרחב, היות שטכנית היא קשה לביצוע ועדיין לא נבדקה במחקרים קליניים מבוקרים.
   
   

4. Xenotransplantation – תרומת איבר מתורם שאינו בן-אדם.

   בטכניקת טיפול זו רק מספר מצומצם של כעשרות חולים הצליחו לשרוד. למעשה, משך הזמן הארוך ביותר ששתל מסוג זה הצליח לשרוד אצל נתרם הוא כתשעה חודשים. שימוש בבעלי חיים יכול להוות הספקה בלתי מוגבלת ומידית להשתלת איברים ולכן הודות לתרופות מתקדמות הנוגדות דחיית שתל והודות למניפולציות גנטיות אפשריות בבעל החיים התורם, תחום התרומות מבעלי החיים ממשיך להוות תחום במחקר הרפואי בימינו.
   
   החיסרון המובהק של השיטה הינו העברה של מחלות למטופל ואף לקהילה שסביבו, אך יש הטוענים כי במידה ויעשו הצעדים המתאימים לניטור יעיל של בעל החיים, הסיכון עשוי להיות נמוך מזה של שתל מאדם מת.